3-4-14

מאת: שמעון סודאי, יו"ר איגוד קציני הבטיחות

קציני הבטיחות במסגרת תפקידם אחראים על בטיחות כלי  הרכב   ועל "הגורם האנושי", כלומר,  הנוהגים בכלי הרכב. אלו הם תחומים העיקריים המוגדרים בתקנות משרד התחבורה  ואין עליהם עוררין.

עם זאת, לפי התקנות הנוכחיות, היקף המשרה של קצין הבטיחות נקבע רק לפי מספר כלי הרכב בחברה ואילו מספר הנוהגים בחברה אינו נחשב כפרמטר לצורך קביעה זו.  דבר  זה מעוות את כמות העבודה אליה נדרש קצין הבטיחות, שכן, לעיתים יש מספר נהגים על כל כלי רכב, דבר המוסיף עבודה רבה שלא נלקחת בחשבון בחישוב  היקף משרתו של קצין הבטיחות.
 
בעייתיות שלא ניתן להתעלם ממנה – בעת קבלת כתב המינוי להתחלת עבודה של קצין הבטיחות לצורך הגדרת היקף משרתו: האם קיימת התייחסות לכלי העזר בהם הוא אמור להסתייע בתפקידו ? לדוגמא: האם קיים משרד ראוי לעבודת קצין הבטיחות  הכולל  מחשב ותוכנה לניהול ציי הרכב ? מיחשוב כזה נדרש לצורך השגת פיקוח ובקרה נאותים בכל הקשור למעקב אחר הגורם האנושי והטכני . האם בצי גדול,  יש כח עזר נוסף בעבודת המשרד ? (לצורך מענה לטלפונים, תיוקים ועוד). במקומות עבודה עם צי רכב גדול, הדבר חיוני מאוד על מנת לעמוד בדרישות החוק ובזמן תגובה סביר של קצין הבטיחות .  

 
מי אחראי על העמסה והפריקה של המיכלית ?

קצין הבטיחות מפעיל הלכה למעשה את מדיניות הבטיחות  בתעבורה של הארגון תוך כדי ציות לתקנות משרד התחבורה עליהן הוא מחויב. במסגרת תפקידו כפי המוגדר בתקנות, מוטלות על קצין הבטיחות מטלות רבות בהן: מעקב אחרי טיפולים שוטפים, ביקור במוסכים, הדרכות והשתלמויות לנהגי החברה, ייעוץ בקניה ומכירה של כלי רכב, ניהול יעיל של צי הרכב שיביא לחיסכון בהוצאות התפעוליות,  איסוף, ניתוח והשוואת נתונים הקשורים לביצועי הנהגים, פיתוח כלים להערכת נהגים והערכה תקופתית  לביצועיהם, ועוד כהנה וכהנה מטלות המתבקשות מתוקף תפקידו. כלומר, על מנת לבצע תפקידו, על קצין הבטיחות לעסוק בשורה ארוכה של מטלות וידיו מלאות בעבודה. למרות המטלות הרבות, לעיתים מועסק קצין הבטיחות במישרה חלקית בלבד על פי מפתח שנקבע במשרד התחבורה שאינו עולה בקנה אחד עם הנושאים שהוזכרו , דבר המעצים את העומס המוטל עליו. האם בנסיבות אלו יהיה מוצדק להטיל עליו משימות נוספות שאינן קשורות קשר ישיר לתפקידו ?
 
לא קיים הבדל ברור וחד משמעי בין תפקיד קצין הבטיחות בתעבורה, לבין תפקיד  ממונה הבטיחות  בארגון.   קיים "תחום אפור" בין שני נושאי תפקידים אלו שהינו מקור לחיכוכים,  תאונות ולנזקים מיותרים בתוך המפעל ומחוצה לו.
 
תחום הבטיחות במפעל אינו  רק  בטיחות כלי  הרכב. שמירה  על בטיחות בעבודה, העמסה ופריקה של טובין, שינוע חומרים בחצר המפעל ומחוצה לו גם הם תחומים של בטיחות.
האם קצין הבטיחות בתעבורה אחראי גם על תחומים אלו ?
 
במפעל  בו יש 50 עובדים ומעלה, חלה חובה להעסיק  "ממונה בטיחות" שבתוקף תפקידו הוא אחראי על הבטיחות במפעל.
 
ומה קורה במפעלים קטנים יותר ובכלל במפעלים בהם אין ממונה על הבטיחות,  האם בהעדר ממונה בטיחות, האחריות על הבטיחות במפעל חלה באופן אוטומטי על קצין הבטיחות ?
 
טיפול בבטיחות מפעלית דורשת הכשרה מיוחדת. רבים מקציני הבטיחות אינם מורשים לכך מתוקף כתב המינוי, ואף לא עברו הכשרה זו ולכן אין הם מוסמכים ליטול אחריות על  בטיחות מפעלית, כלומר, אין להטיל עליהם אחריות בגין מחדלים בתחום זה. 
 
זאת לדעת, ממונה הבטיחות מתמנה ע"י משרד הכלכלה (לשעבר משרד העבודה) וכפוף לו ואילו קצין הבטיחות בתעבורה מתמנה ע"י משרד התחבורה וכפוף למשרד התחבורה.
 
ישנן תאונות שקשה להגדיר אותן אם הן תאונות דרכים או תאונות עבודה. אלו הן תאונות הנופלות "בתחום האפור". על מי נופלת האחריות כשהן קורות? על קצין הבטיחות או על ממונה הבטיחות, או אולי על בעל המפעל עצמו ?
 
הנה מספר דוגמאות לתאונות "בתחום האפור":
 
נהג נפל מעגלה של משאית תוך כדי העמסתה ושבר את רגלו. האם זו תאונת עבודה או תאונת דרכים ?
 
נהג משאית הגיע לאתר בנייה עם משאית עמוסה בצינורות, עוזרו שיחרר רצועה, נפל צינור ופגע באדם שעמד בסמוך למשאית. האם זו תאונת דרכים או תאונת עבודה ?
 
נהג משאית עמד על רמסע בעת פריקת מטען של חביות וחבית אחת התגלגלה על רגלו ומעכה אותה. האם זאת תאונת עבודה או תאונת דרכים ?
 
בעת נהיגת משאית , הברזנט העוטף את המטען נפל ואבנים של חצץ עפו מהמשאית, פגעו  ברוכב קטנוע שנסע אחרי המשאית  וכתוצאה מכך רוכב הקטנוע איבד שליטה, נפל מהקטנוע ונחבל בראשו. האם זאת תאונת עבודה או תאונת דרכים ? מי אחראי על קשירה נכונה של המטען ? קצין הבטיחות או הממונה על הבטיחות, או אולי בעל המפעל ?
 
מי אחראי על הדרכת נהגים בכללי העמסה ופריקת מטענים ? קצין הבטיחות או ממונה הבטיחות ?
 
מלגזה נעה לאחור בשטח המפעל ואין לה זמזם ומראה. לפי התקן היא אינה חייבת באביזרים אלו, אך נסיעה לאחור ללא מראה וזמזם היא מסוכנת. בסמכות מי  להתריע על הצורך באביזרים אלו, ממונה הבטיחות או קצין הבטיחות ?
 
האם קצין הבטיחות במסגרת תפקידו  אחראי על דברים כגון אלו ? האם נוכח שפע המטלות שעליו לבצע יהיה נכון לדרוש ממנו להיות אחראי על אירועים שאינם קשורים קשר ישיר עם עבודתו כקצין בטיחות ?
 
כאשר קורות תאונות כגון אלו, במצב הנוכחי מה שקורה הוא שכל צד מנסה לגלגל את האחריות על הצד השני. כל צד מעוניין כי הסטטיסטיקה בצד שלו תהיה נקיה ככל האפשר, עם מה שפחות תקלות ותאונות. גם אנשים הנחשבים כמומחים בתחום, אינם יודעים להשיב בבירור מי אחראי על התאונות "בשטח האפור".
 
תחום אפור נוסף קיים בין קצין הבטיחות בתעבורה לבין סדרן העבודה במפעל.  יש מקרים בהם קיים ניגוד עניינים  בין שני נושאי משרות אלו. תקנה 168 הידועה העוסקת  בשעות עבודה ומנוחה אינה נאכפת באופן ראוי. סדרן העבודה במפעל הוא הגורם האחראי לסידור העבודה של הנהגים ולא תמיד מקפיד על סידור העבודה בהתאם לקנה 168..  במידה ואין תאום בין הסדרן לקצין הבטיחות (וברוב המקרים אין תאום )  יוצא שהנהג יחרוג בשעות העבודה המותרות  והדבר ייוודע לקצין הבטיחות רק בדיעבד ולאחר מעשה ,או מקרה תאונה. האם הדבר סביר,  האם המחוקק נתן דעתו על כך ?
 
מה שברור הוא, קצין הבטיחות בתעבורה הוא איננו ה"שעיר לעזאזל" ואי אפשר להטיל עליו עוד ועוד משימות ובמקרים רבים, במקביל, לקצץ לו בשעות עבודתו.  אין להטיל עליו אחריות שאינה במסגרת תפקידו המוגדר.
 
בהעדר תקנות ברורות נוצרים קונפליקטים בין קצין הבטיחות לבין הממונה על הבטיחות, סדרן העבודה ו/או בעל המפעל . רק  תקנות ברורות יכולות להסדיר את המצב הנוכחי המעורפל.

לעיון בהנחיות בטיחות במיכליות להובלת חומרים – לחץ כאן


  תגובתו של אייל הדר, חבר הנהלת האיגוד