אחד מכל חמישה מודה כי ניקר במהלך נהיגה או נסע ברכב בו הנהג ניקר, כך עולה מסקר חדש של עמותת "אור ירוק".

מהסקר עולה כי 15% מהציבור מודה כי במהלך השנה האחרונה נסע עם נהג אשר "ניקר" על ההגה לפחות פעם אחת, וכי 12% מהנהגים הודו שניקרו לפחות פעם אחת בנהיגה בשנה האחרונה.

הסקר נועד לבחון את שיעור הנהגים אשר נהגו כשהם עייפים במהלך השנה האחרונה ולמעשה "ניקרו" על ההגה, ואת שיעור האנשים אשר נסעו ברכב עם נהג והבחינו כי הוא "מנקר" על ההגה.

החום הכבד בקיץ מביא עימו גם תחושת עייפות, אשר מהוה סכנה שקטה אך מאוד קטלנית בכביש.  בשבוע שעבר נגזרו חמש שנות מאסר על מוחמד בן סעיד אל-גבור, שהורשע בגרם מוות ברשלנות של חמשת בני משפחת דהאן, בכביש 25 בחודש פברואר 2010. סגן נשיא בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע,  דן לנדסמן, קבע כי: "הוא (אל-גבור ) יכול היה למנוע תאונה זו, לו רק היה מקשיב לגופו ובוחר להפסיק לנהוג אם חש בעייפות ו/או הרגיש חולשה בבלמים, לפחות לפי גרסתו, והיות והמשיך לנהוג וגרם לתוצאה קשה של התאונה".

ואכן, מחקרים בעולם גורסים כי  גורם העייפות מעורב בכ-20% מהתאונות הקטלניות.

ההבנה כי עייפות מהווה סיכון משמעותי בנהיגה ברורה גם לציבור. מעל 80% מכלל הציבור, ושיעור דומה מציבור נהגים, מסכימים עם הקביעה לפיה נהיגה במצב של עייפות הינה אחד מהגורמים העיקריים לתאונות הדרכים.

חום כבד ועייפות יכולים להוות מצב קטלני בכביש, ועל כן על המשטרה ומשרד התחבורה להגביר האכיפה על נהגים  הנאלצים לעבוד שעות עבודה ארוכות בכביש . גם אם לנהג יש אחריות לנהיגתו, לא רק הנהג אשם אם חלילה מתרחשת תאונה.  לעיתים דווקא הגברת האכיפה תמנע את דרישתם של המעבידים  ובעלי החברות להעסיק נהגים שעות מרובות על הכביש.

עייפות גורמת לירידה בערנות, להארכת זמני התגובה, לבעיות זיכרון, לירידה בקואורדינציה ולתהליך פחות יעיל של עיבוד מידע. לעייפות יש גם השפעות על צורת החשיבה. המוטיבציה להמשיך במשימה יורדת; התקשורת והאינטראקציה עם הסביבה נפגעת, האדם מתרגז מהר יותר ומגיב בצורה אגרסיבית יותר כלפי אנשים ודברים. במילים אחרות, עייפות גורמת ליכולת פעולה מופחתת ולירידה במוכנות לפעולה.

כל התפקודים הללו חשובים לביצוע משימת הנהיגה בצורה מדויקת ובטוחה. לכן, ניתן לצפות שעייפות תגרום גם לירידה בביצוע בנהיגה. ואכן, מחקרים שונים מאשרים הנחה זו.

מחקרים כאלה בדרך כלל מתבצעים בסימולאטור שבו הנבדקים נוסעים למשך זמן ומרחק גדולים או שאסור להם לישון למשך זמן ארוך. על פי התוצאות, נמצא שאנשים עייפים מתקשים יותר בשמירה על המיקום בנתיב, הם חוצים את הסימונים לעתים קרובות יותר ומבצעים יותר תיקוני היגוי ובצורה פתאומית יותר. הנהגים גם מגיבים באופן פחות מדויק להאטה של נהג מלפנים.

רוב תאונות העייפות מתרחשות בכבישים ראשיים ובכבישים מהירים, בשעות הערב המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות, בתנאים טובים, ולאחר נסיעה ארוכה. בדרך כלל מדובר על סטייה מהכביש או על התנגשות חזיתית עם רכב מכיוון נגדי.

האוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה: צעירים עד גיל 25, אנשים בעלי הפרעות שינה, נהגים מקצועיים או כאלה הנוהגים למרחקים ארוכים ועובדי משמרות.