כאשר אנו יוצאים לדרך, איננו מתכננים להיות מעורבים בתאונה, או חס וחלילה להתפס מבצעים עבירת תנועה.

מרבית הדוחות ניתנים כאשר העד היחיד לביצוע העבירה הוא השוטר נותן הדו"ח. במקרים רבים טוען הנהג כי הוא אינו אשם, מגיע לדיון ואז מגלה שהעדות של השוטר "שווה" יותר.   גם כאשר עדות הנאשם נשמעת הגיונית ואמינה כשלעצמה, יעדיף בדרך כלל בית המשפט את עדותו של השוטר בנימוק כי מתוקף תפקידו, השוטר משולל אינטרס אישי. זו עובדה מצערת אך נכונה ברב המקרים.

כיום באמצעים נגישים לכל אחד ואחד מאיתנו אפשר לשנות זאת ובהחלט ניתן לסתור את טענת רושם הדו"ח. ראיה שכזו הינה ברת השגה בקלות ועם ראיה כזו ניתן להילחם ואף לנצח.

רוצים דוגמאות ?  בבקשה.

בתיק תעבורה 29761/07 אשר נדון בבית משפט לתעבורה בתל אביב הואשם רוכב קטנוע בכך שנמלט משוטרת לאחר שלא ציית לתמרור עצור. לגירסת כתב האישום, השוטרת הבחינה ברוכב, כאשר הוא פונה שמאלה לרחוב הירקון בתל אביב, מבלי לעצור לפני תמרור העצור המוצב בצומת. השוטרת סימנה לרוכב לעצור אולם הוא חלף על פניה ונמלט מהמקום. השוטרת רשמה את מספר הקטנוע הנמלט. לפי המספר אותו רשמה השוטרת, הגיעו אל הנאשם בתיק.

להגנתו טען שזה לא יכול להיות הוא מכיוון שבאותו יום היה מחוץ לעיר באזכרה לסבו אשר הסתיימה בסמוך לשעת המקרה ובלתי אפשרי היה כי הספיק לחזור בזמן ולבצע את העבירה.

התנהל דיון הוכחות בו העידה השוטרת, אשר תיארה את אופי השתלשלות האירועים ואף תיארה את הרוכב הנמלט. השוטרת נחקרה נגדית ע"י הסנגור אשר קעקע מעט את גרסתה. כך  למשל, השוטרת לא ידעה להשיב אם צבע הקטנוע נרשם על ידה במקום, או נרשם רק בדיעבד עפ"י הרישומים במאגר המידע, לפי מספר הרישוי שרשמה.

מטעם הנאשם העידו הוא עצמו ואביו אשר העיד כי היה עימו באותו יום באזכרה ואף הביא יומן אישי ובו נרשם תאריך האזכרה.

לאחר סיכומי הצדדים קיבלה השופטת את האפשרות כי ייתכן והשוטרת טעתה במספר הקטנוע וזיכתה את הנאשם מחמת הספק.

נכון, לפעמים בית משפט מתייחס לנוסעים ברכב ולבני משפחה של הנאשם כעדים מטעם, אך כאשר אלה מגיעים לבית משפט ומעידים ועומדים לחקירה נגדית, עדותם יכולה לגבור על עדות שוטר. במקרים כאלו, בית משפט יצטרך, לפחות לנמק, למה לא האמין לעדות נוסע וכשצריך לנמק, לא די בנימוק סתמי שהוא בן משפחה.

הרבה פעמים אין נוסע ברכב, אבל אמצעים נגישים אחרים שכיום יש לכולנו יכולים לסייע כעדות ראיה. המקרה הבא יראה איך יוזמה פשוטה של נהג סייעה לביטול כתב אישום עוד בטרם הקראה. הנאשם, נהג מונית בעל ניסיון מר עם היתקלויות בשוטרים והעדפת גרסתם, עוכב ע"י שוטר אשר טען כי לא ציית לתמרור עצור. מייד ותוך כדי רישום הדו"ח, צילם הנהג את מקום עמידת השוטר בצומת המדובר. בתמונה נראה השוטר עומד ליד הניידת ורושם את הדו"ח, עוד הראה הצילום כי בקו הראיה של השוטר עם קו העצירה אשר בצומת ניצב לוח מודעות מרובע וגדול. טענת השוטר כי הנהג נסע נסיעה רצופה לא הייתה יכולה לעמוד בחקירה נגדית פוטנציאלית, מכיוון שהאזור לפני קו העצירה היה "שטח מת" מבחינת השוטר והוא לא היה יכול בסופו של יום, לסתור את טענת הנהג כי עצר על קו העצירה ומשראה כי הצומת פנוי המשיך בנסיעה. לאחר שימוע עם ראש מדור התעבורה בו שטח הסנגור את הטענות והראה חלק מהראיות, בוטל כתב האישום.

נהג המונית השתמש בטלפון הנייד אשר ברשותו כדי לצלם את מקום ההתרחשות. היום כמעט לכולם יש את האפשרות הזו.

מקרה נוסף אשר הגשת כתב אישום פוטנציאלי נמנע, היה כאשר הקליט נהג מונית (מה לעשות, להם יש את הכי הרבה ניסיון בענינים כאלה) את הנהג המעורב בתאונה מודה באחריותו לגרימת התאונה, שוב בעזרת הפלאפון. אותו נהג מוקלט, אשר לא ידע כי הוקלט, האשים את נהג המונית בקרות התאונה. בעקבות התאונה זומן הנהג לחקירה, שם השמיע את ההקלטה במכשיר הפלאפון שלו ובה נשמע הנהג הפוגע מודה באחריותו בשיחה שערך ממקום התאונה עם קרוב משפחה ע"מ לקבל ייעוץ. נהג המונית שבאותו הרגע רק דאג לתביעה אזרחית בעניין נזקיו ולא חשב כלל על כתב אישום, אך בזכות היוזמה שלו ניצל מכתב אישום.

מכיוון שהיום בכל מכשיר סלולארי ישנם מצלמה ומכשיר הקלטה, כשמצב הדברים הוא של "מילה מול מילה" כדאי לצלם ראיה "שוברת שוויון". כל ראיה אובייקטיבית שתוכלו להשיג כגון, צילום של תמרור, שדה  ראייה בעייתי או מצב רכבים לאחר התאונה, במקרים כאלו יכולים צילומים ו/או הקלטות  לסייע ביום הדין.

דוגמא קלאסית למצב דברים שכזה באה לכדי ביטוי בת"ד 12006/06, שם הואשם נהג כי ביצע פניית פרסה מהנתיב הימני, שלא כדין ופגע ברכב אשר נסע בנתיב משמאלו. הנהג מצידו טען כי הוא פנה כדין, הרכב המעורב, אשר נסע במהירות גבוהה יחסית, לא שמר מרחק ופגע בו.

אחד הנוסעים ברכב צילם את מיקום הרכבים לאחר התאונה. הצילום הראה כי הרכב המעורב סיים את התאונה בתוך הנתיב הנגדי וסימנים הראו כי כנראה עלה גם על אי התנועה במקום. מיקום רכב הנאשם הראה כי ברגע התאונה הוא נפגע בדופן שמאלית, הרכב עצמו עמד בזוית של תחילת פניה, כאשר כולו בנתיב השמאלי. התמונות הבהירו כי רכב הנאשם לא היה בנתיב הימני ברגע התאונה כפי שטען נהג הרכב המעורב. מכיוון שלמקום לא זומן בוחן, התמונות היחידות היו אותן תמונות שצילם הנוסע, שוב בעזרת הפלאפון שלו.

חשוב לזכור, אמצעים פשוטים אלה יוכלו לסייע גם כאשר מדובר בתביעות על נזקי רכוש. מצב הרכבים לאחר התאונה מראה למי שמבין בסוג דברים אלה- בוחני תנועה, עו"ד או שופטים, בדיוק מה קרה. כיום, יחד עם החלפת פרטים אני ממליץ לכל אחד ואחד גם לצלם את מצב הרכב במקום התאונה. תמונה אחת שווה אלף מילים ותסביר בדיוק מה קרה. תתפלאו כמה אנשים מכחישים אחריות לתאונה, לפעמים גם אחרי שחתמו לכם על פתק כי זו אשמתם.

* הכותב הינו עורך דין מומחה  בדיני תעבורה.