הדור החדש של מכשירי אכיפת המהירות עומד בפתח.

מדובר במצלמות הגאסטו החדשות אשר לא ניתן לגלות אותן עם גלאי רדאר רגיל היות והן עושות שימוש בלולאה מגנטית אשר "מרגישה " את הרכב הממהר ללא שימוש ברדאר הניתן לקליטה.

מערך דיגיטלי חדש של מצלמות דרכים, הולך ונבנה, מדובר במצלמותצמתים, וגלאים אחרים, כל אלו יחוברו למרכז שליטה ארצי. המרכז יעקוב אחר העבירותבזמן אמת, כך גם ישגר דוחות לנהג תוך זמן קצר, ימים ספורים מביצוע העבירה.

לא ברור כמה זמן יחלוף עד שאקדח הלייזר ומצלמות המהירות יפסיקו לפעול בשטח ויסיימו בכך את עידן הצילום האנלוגי. נראה כי התשובה לכך טמונה במאבקים המשפטיים. מסתמן כי, פרוייקט א-3'  ומצלמות הגאטסו, יהיה כרוך, בלא מעט מאבקים משפטיים, בדומה לאלו שמלווים את אכיפת השכרות באמצעות מכשירי הינשוף.

מצלמות הגאטסו פרוייקט א-3'  החלו עוד בטרם לידתן את דרכן במסדרונות בית המשפט. העיתונאי רוני אהרונוביץ, ממייסדי עיתונות הרכב הישראלית, יחד עם ארנון פלקוב הגישו עתירה לבג"צ למניעת הפעלת מצלמות המהירות החדשות. עיקר הטענה הייתה כי מטרתו האמיתית של הפרויקט היא להטיל מס מהירות על האזרח, במסווה של "שמירה על הבטיחות בכבישים". העותרים טענו שלמשטרה נוח וקל לאכוף עבירות מהירות, במיוחד בכבישים מהירים, מאשר לאכוף עבירות שבאמת מסכנות את שלום המשתמשים בכביש ואף ציינו שעל מנת להצדיק את ההתמקדות הזו באכיפת מהירות המשטרה מציגה נתונים שקריים באשר לאחוזי התאונות הנגרמות כתוצאה ממהירות מעל למותר, בעוד שבפועל המהירות אחראית לאחוזים נמוכים מכלל התאונות.

"המהירות הינה מיתוס שקרי המשמש קרדום לחפור בכיסו של האזרח", כתבו העותרים, "במסווה של פיקוח מהירות, כאשר לשיאה מגיעה פעולה זו בפריסת מאות מצלמות מהירות דיגיטליות חדשות".

העתירה שנדונה בהרכב של שלושה שופטים נדחתה ובית המשפט קבע כי העותרים לא הצביעו על פגמים בהחלטת המדינה, שעשויים להצדיק את התערבות בית המשפט ובכך למעשה יוצא לדרכו פרוייקט א-3'  של מצלמות הגאטסו.

באנגליה, גבתה הממלכה באמצעות מכשירי " הגאטסו', למעלה מ-100 מיליון ליש"ט בכל שנה.

נתון מעניין הוא שדווקא שם, בממלכה הבריטית הוחלט לקצץ באופן דרמטי בשימוש במצלמות הגאטסו כשהתברר כי לא הוכח קשר חד ערכי בין השימוש והאכיפה באמצעות מצלמות הגאטסו לבין מניעת תאונות הדרכים.

 בראש ובראשונה ננהג בזהירות ונשתדל להימנע גם מלנהוג במהירות מופרזת.

עם זאת, על קברניטי המדינה, לזכור כי מדינה מתוקנת כמו אנגליה שהשקיעה סכומים לא מבוטלים ב פרוייקט מצלמות הגאטסו וגבתה באמצעותו סכומי עתק החליטה בהחלטה אמיצה להביא בחשבון גם את העובדה שבחלק מן השנים שבהן פעלו המצלמות וגבו כספי ציבור שיעור תאונות הדרכים עלה ולא ירד כמצופה.

לכן נראה כי רק פניות של אזרחים לבתי משפט לתעבורה בסוגיות בהן מרגיש האזרח כי קופח או נעשה לו עוול, כמו גם ההד הציבורי, הם אלו שיובילו לאיזון נכון של הפרויקט.

בתי המשפט לתעבורה, כגורם מקצועי ומנחה הם אלו שיגרמו לשינויים בתוכנית המקורית. כזכור כבר נעשו שינויים כגון העלאת המהירות המותרת בכבישים המהירים ל-110 קמ"ש, והחלטה לשנות את פריסת מצלמות המהירות ולהתמקד באכיפה בכבישים ובמקומות מועדים לתאונות.