23-2-11
מאת: עו"ד אביתר גולני*
פעמים רבות פונים אליי אנשים אשר הוגש כנגדם כתב אישום בבית המשפט לתעבורה, או נתבעו על ידי צד שני, בגין תאונת דרכים ושואלים "מה רוצים ממני? הוא אשם יותר, למה באים אליי?", התשובה לשאלה הזו מסתתרת בשאלה עצמה.
קודם כל צריך לעשות הפרדה בין הליך בבית משפט לתעבורה אשר נדון על פי סדר הדין הפלילי לבין תביעה אזרחית בגין נזקי רכוש אשר הינה הליך אזרחי לכל דבר ונמדד עפ"י דיני הנזיקין.
בהליך הפלילי הנדון בבית משפט לתעבורה, חשוב להבהיר, כי בניגוד למה שחושבים, אין זה נדיר כי בגין תאונת דרכים אשר הוחלט לפתוח בגינה תיק, יוגש כתב אישום כנגד שני המעורבים. לחוק לא אכפת מי "אשם יותר".
הסיבה לכך פשוטה. סדר הדין בבתי המשפט לתעבורה הוא כאמור סדר דין פלילי, לכן מה שיבדוק בית המשפט, האם בתיק הספציפי בוצעה העבירה הנטענת.
את החוק לא מעניין אם הצד השני ביצע עבירה חמורה יותר והוא "יותר אחראי" לקרות התאונה, ביצעת עבירה יש מחיר בגינה.
תרומת אשם של הצד השני הינה טיעון לעונש. החריג- תרומת אשם ברמה כזו שמנטרלת את העבירה לחלוטין.
תיק אשר נדון בבית משפט לתעבורה בעכו, דן בתאונה אשר היו מעורבים בה שני רכבים, האחד פנה שמאלה בכביש שבין צומת ראמה לפקיעין. רכב אשר בא ממולו פגע בו בחלקו האחורי של הרכב ממש בסמוך לפתח מילוי הדלק (להמחשת המרחק הקצר מקצה הרכב, דובר בפונטו מודל ישן). הרכב השני לטענת בוחני התנועה הגיעה במהירות מופרזת. נגד שני הנהגים הוגש כתב אישום, האחד פניה ללא מתן זכות קדימה והתנהגות אשר גורמת לנזק והשני נהיגה במהירות מופרזת והתנהגות הגורמת לנזק.
נהג הפונטו אשר ביצע את הפניה טען (וגרסתו נתמכה בעד) כי עצר, הביט לצדדים, הבחין ברכב המעורב כאשר הוא מאד רחוק, החל בנסיעה, הרכב השני הגיע במהירות עצומה ופגע בו, בחלק ימני אחורי. נהג זה השתמש כנדבך נוסף בהגנתו בכך שנהג המעורב הורשע עפ"י הודאתו בנהיגה במהירות מופרזת.
בית המשפט קיבל את גרסתו והרשיע אותו בכל זאת בטענה כי גם לרכב הנוסע במהירות מופרזת צריך לתת זכות קדימה.
הנה לכם תאונה אחת ושני אשמים. בדיון אזרחי תאורטי אשר ידון בשאלת האחריות הנזיקית, כן תישאל השאלה, בניסוח מופשט, מי אשם יותר. אך לא בדיני תעבורה, כאן נשאלת השאלה האם בוצעה העבירה ולכן ייתכן שבתאונה יימצאו שני הצדדים אשמים.
המקרים היותר נפוצים למצב שבו ישנם שני כתבי אישום הינם מקרי הסטייה והעקיפה, כאשר נהג אחד רוצה לפנות, או לסטות מנתיב והשני בדיוק התכוון לעקוף אותו (מימין או משמאל). במקרים של סטיות מנתיב החוק מטיל על הנהג חובת זהירות גבוהה כלפי שאר עוברי הדרך, לכן עבירת תנועה של צד שני צריכה להיות משהו שעל הנהג הסוטה לצפות. לדוגמא, תיק תעבורה בו נהג רכב שניסה להכנס לחניה בצד ימין בזמן שקטנוע ניסה לעקפו מימין. גם כאן נמצאו שני הצדדים אשמים, רוכב הקטנוע, בעקיפה מימין, נהג הרכב בעבירה עפ"י תקנה 42 הדנה בפניה ימינה.
על כן, על כל נהג לפקוח עין. החוק מחייב אותנו במשנה זהירות על הכביש, החוק מחייב אותנו לא רק לדאוג למעשינו, אלא גם להתחשב באחרים על הכביש, גם כשהם לא מתחשבים בנו.
בתיק תביעה אזרחי יבחן בית המשפט מי לדעתו אשם בתאונה, עוד יבחן בית המשפט את תרומת האשם של "הזוכה" בתיק, בהתאם לתרומה זו תחולק התביעה. למשל בצמתים ישנה חלוקה כמעט אוטומטית של 85% 15% תרומת אשם. במקרה כזה תתקבל התביעה כדי 85% מסכומה. בית משפט אף יכול לקבוע כי אין תרומת אשם או שתרומת האשם כל כך גבוהה שהיא אינה מקימה זכות פיצוי. לדוגמא, התיק דומה למקרה שדנו בו בבית משפט לתעבורה בעכו. הבדל אחד, משום מה, לא הוגש כתב אישום כנגד הנהג אשר נסע במהירות מופרזת. נהג זה הגיש תביעה על נזקיו אשר הגיעו כדי אובדן מוחלט לרכבו, תביעתו הוגשה, בין היתר על בסיס הרשעת המעורב. הממצאים בתיק החקירה העלו כי התובע נסע במהירות מופרזת אשר עלתה ביותר משלושים קמ"ש מהמותר במקום, לא נראו סימני בלימה טרם ההתנגשות. בית משפט דחה את התביעה בטענה כי התנהגותו הרשלנית של התובע ברמה כזו שתרומתו לתאונה כה מכרעת עד שאין בה להקים לו זכות פיצוי.
* הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני תעבורה
** האמור בכבה זו לא בא במקום יעוץ משפטי ואין לראות בו ככזה.
