נסיעה וחנייה בשולי הדרך
מאת: שאלתיאל גולן
שולי הדרך (תקנות לביצוע הפקודה – חלק א ' , פרק ראשון : פרשנות ) :
"השטח שאין לצידו מדרכה הסמוך לשפת הכביש ,עד לרוחב של שלושה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז , כאשר דופן התעלה מצוי פחות משלושה מטרים משפת הכביש" .
ת"ת 33(א) : "במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש , אלא אם יש הוראה אחרת " .
ת"ת 33(ג) : "על אף האמור בתקנת משנה (א) , רשאימי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה , כשהוא מלווה במורה נהיגה , לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה" .
ת"ת 38(ב) : "הנוהג ברכב שאינו מנועי , וכן בטרקטור וברכב איטי ( רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ"ש על-ידי רשות הרישוי ברישיונו של הרכב או בתקנות אלה ) , חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו" .
ת"ת 48(ב) : "נוהג ברכב המוביל מטען חורג , ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה , חייב להאיט את מהירות נסיעתו , ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב , כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה" .
ת"ת 48(ג) : הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו , או בשל שיפוע הדרך , נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו , חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי הרכב שמאחוריו אפשרות לעקפו " .
ת"ת 69(ה) :
"רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו , ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית " .
לסיכום : הרשות והחובה לנסיעה בשול הדרך מוגדרת ומוסברת באופן ברור על ידי החוק .
שולי הדרך משמשים כ"מקום מפלט ומקלט" של נהג כלי הרכב ( מנועי ושאינו מנועי ) .
