2-7-12
הטיעונים העולים מעת לעת המפקפקים ברמת אמינותם  של המכשירים למדידת מהירות הנסיעה הגיעו בימים אלו לקיצם.

עד כה נטו בתי המשפט לקבל מעת לעת את טיעוניהם של עורכי דין שטענו כי אין להרשיע את לקוחותיהם בעבירות מהירות שעברו הואיל והמכשירים לא כוילו לפני הפעלתם,או שאינם מדוייקים – לא עוד.

בדיון בבית המשפט העליון בעניין ערעור שהגישה המדינה נגד זכוי נהגת בעבירת מהירות, קבע בית המשפט העליון בהרכב של שלשה שופטים, כי אקדח הלייזר – המלר"ז ומצלמת המהירות – מולטנובה מספקים רמת דיוק ואמינות גבוהים. כמו כן הוסיף בית המשפט כי נהלי אחזקת המכשירים גם הם מבוצעים כהלכה ע"י המשטרה ואינם זקוקים לכיול במעבדה חיצונית מוסמכת.

על סמך מסקנות אלו, קיבל בית המשפט את עמדת המדינה וביטל את זיכויה של הנהגת מעבירת המהירות.

עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי על מנת לשמור על רמת אמינות גבוהה של המכשירים,  יש לבצע בדיקה תקופתית אחת לחצי שנה של המכשירים והמליץ להסמיך את מעבדותיה על-פי אמות המידה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

בעת הגשת תביעה על עבירת מהירות המסתמכת על מכשירי אכיפת המהירות, על המשטרה יהיה להוכיח כי אכן המכשירים נבדקו וכוילו במידת הצורך.