15-4-18

ימי העיון של איגוד קציני הבטיחות מתאפיינים מאז ומתמיד כמקום מפגש הומה בו נפגשים קציני הבטיחות בינם לבין עצמם, מחליפים דעות, מתייעצים, מתוודעים למוצרים ושרותים שעשויים לביא להם תועלת בחייהם המקצועיים ונחשפים למידע עדכני במגוון נושאים המובאים ע"י אנשי מקצוע מומחים בתחומם  הנבחרים ע"י הנהלת האיגוד. מעת לעת מתקיים  פאנל המורכב גם הוא מאנשי מקצוע מומחים בתחומים מגוונים. חברי הפאנל משיבים על שאלות קציני הבטיחות בעניינים מחיי היום יום המקצועיים שלהם. גם ביום העיון הנוכחי, חלק גדול ממנו הוקדש לפאנל המומחים. יש לציין כי קיום הפאנל זוכה להצלחה רבה ורבים מקציני הבטיחות הביעו רצונם להקדשת יותר זמן ויותר פעמים לקיום  פאנלים אילו.

	אורן אוחנה, מנהל מותג "סזוקי", הציג את קבוצת "מכשירי תנועה" שנוסדה בשנת 1949 ובראשה עומד צבי נטע, איש עתיר זכויות בענף הרכב בישראל. מכשירי תנועה מונה כ-600 עובדים ומורכבת משורה של חברות בענף הרכב המייצגות מותגים בינלאומים ידועים כגון: צמיגי ברידגטאון, מלגזות יל, מאן- אוטובוסים ומשאיות, כספא ליסינג וכמובן מכוניות סזוקי. אוחנה מציין כי כ-50% מרווחי החברה נתרמים לפרוייקטים לאומיים שונים וחוזרים כך לציבור. זו בהחלט מחווה יוצאת דופן שאיננה מובנת מאליה ומייחדת את צבי נטע ו"מכשירי תנועה". כ-80% מפעילות הקבוצה מגיעה מסזוקי. סזוקי הינו היצרן ה-8 בעולם של כלי רכב ומעל 3 מליון מכוניות סזוקי נמכרות בשנה בכל רחבי העולם. בשנה שעברה נמכרו בארץ 16,500 כלי רכב מסוג סזוקי. למותג 7 דגמים המהווים כ-80% מכלל הסיגמנטים בארץ. הקרוסאובר הינו מכונית הדגל של סזוקי. ויטרה, בלאנו, איגניס, גם הם חלק מארסנל הרכב של סזוקי. כספא  הינה זרוע הליסינג של הקבוצה ומציעה כמובן את מבחר הדגמים של סזוקי לקהל לקוחותיה. לכספא ליסינג מספר יתרונות חשובים על מפני מתחרותיה. העיסקה מתבצעת ישירות מהיבאן, אין יד מתווכת ולכן מתאפשרות עיסקאות במחירים טובים. כל המכוניות מטופלות רק במוסכי הרשת. בנוסף, כספא ליסינג מציעה חבילת איבזור מפנקת, מכוניות ברמת אמינות גבוהה עם צריכת דלק חסכונית, מבחר גדול של דגמים ותכניות ליסינג מגוונות ומשתלמות לפי צרכי הלקוח. בין לקוחותיה של כספא נמנים: אלקטרה, בזק בינלאומי, מ.ל.מ. , מטריקס ועוד.
יוסי שנלר, מנהל מח' ניידות הבטיחות במשרד התחבורה, הסביר את דרכי הפעולה של הצוותים הבודקים כלי רכב בכבישים. בין היתר ציין שנלר כי במחלקה אותה הוא מנהל ישנן ניידות הבודקות תקינותם של כלי הרכב והם מצויידים במשקלים ניידים. רכבים הנראים לקויים, עוצרים אותם ובודקים תקינותם. כמו כן נבדקים גם מכוני רישוי ומכונים שנמצאו בהם ליקויים, נסגרים לתקופות לא מבוטלות, בהתאם לחומרת הליקויים שנמצאו אצלם. בנוסף, נבדקות חריגות משקל של משאיות. חריגה של עד 5% עוברת ללא כל עונש. חריגות גבוהות יותר מלוות בקנסות ובמקרים של חריגות חמורות, ישנה פסילה מנהלית של המשאית וניתנות נקודות לנהגים. בשנת 2016 נשקלו 23,797 משאיות. בשנת 2017 נבדקו כ-30,000 כלי רכב מכל הסוגים. 17.5%מהרכבים הורדו מהכביש בשל בעיות בטיחות. 60% מהליקויים הם במערכת התאורה, 44% לקויים של צמיגים ואופנים. דבריו של שנלר לוו בסירטונים שצולמו ע"י הבוחנים בשטח והראו מצבי בטיחות מזעזעים של כלי רכב הנוסעים על הכביש ומסכנים את נהגיהם ומשתמשי הדרך האחרים. לראות ולא להאמין.
	סנ"צ משה כהן ראש מדור תאונות דרכים במשטרת ישראל, דיבר על אופן פעולתה של המשטרה במלחמה בתאונות הדרכים. סנ"צ כהן הסביר כי המטרה היא אכיפת עבירות המסכנות חיים ובריונות בכביש. "אנחנו לא מתעסקים בשטויות" אמר כהן והוסיף, כי יש ליצור הרתעה ולצורך כך המשטרה עושה שימוש באמצעים גלויים כמו גם אמצעים סמויים. כהן מפריך את השמועה לפיה מצלמות א'3 מכוונות לרף הגבוה בהרבה מהמהירות המותרת וקובע כי כל המצלמות מכוונות כך שמי שעובר את סף האכיפה, בהתאם למהירות המותרת, יקבל 250 ש"ח קנס. כמו כן, כהן מוסיף בעניין זה כי המצלמות רואות הכל, כולל מי שמסמס. כשנכנסים לרכב – מניחים את הנייד בצד, פוסק נחרצות כהן. משטרת ישראל נמצאת על כל הכבישים ולא רק בכבישים עירוניים. עם זאת, המשטרה מתרכזת בצירים מרובי תאונות דרכים. לדברי כהן, בכבישים בהם מורגשת נוכחות של שוטרים, עקומת התאונות בכבישים אלו יורדת משמעותית. ומכאן נשאלת השאלה, אם כך הדבר, מדוע אין נוכחות של שוטרים ביותר כבישים המועדים גם הם לפורענות ? כהן מייחס חשיבות למעגל השותפים וחיזוק מעגל זה  לצורך מניעת תאונות הדרכים ומציין בין היתר את משרד התחבורה, משרד החינוך כשותפים לדרך ופונה גם אל קציני הבטיחות ואומר: " גם אתם נדבך חשוב במעגל השותפים למניעת תאונות דרכים".
פאנל מומחים – בפאנל השתתפו: שמעון סודאי יו"ר איגוד קציני הבטיחות, אברהם ישעיהו מנהל תחום קציני בטיחות במשרד התחבורה, מאיר אלרם מנהל אגף תאום גורמי חוץ מרלב"ד, חנניה אפנג'ר מנהל מחוז רישוי ב"ש והדרום ממשרד התחבורה, סנ"צ משה כהן ראש מדור תאונות דרכים במשטרת ישראל, אמנון אשד יועץ ומומחה בתחום המלגזות, עו"ד רוני פאלוך ממשרד עורכי דין לוייתן פאלוך ואסי סוזנה מנהל אגף רישוי ומל"ח במשרד התחבורה. את הפאנל הנחה דני שטרוזמן. לחברי הפאנל הוצגו שאלות בנושאים מגוונים וחברי הצוות ענו על השאלות. לא לכל השאלות נמצאו תשובות מספקות. הנה מקצת התשובות שניתנו ע"י חברי הפאנל. במענה לשאלה שנגעה בנושא  הדרכות, החסרות במידע מתאים הציע סודאי להעזר בתוכנות לומדה ומצגות הקימות בשוק. ויכולות לתת מענה הולם במקרים רבים.לטענה, מדוע אין עמדה מיוחדת במכוני הרישוי המיועדת לקציני בטיחות, השיב אפנג'ר כי במחוז עליו הוא ממונה יש עמדה כזו אולם במקומות אחרים אכן חסרות עמדות כאלו. תקנה 168 – עדיין אין פתרון. טכוגרף דיגיטלי צפוי להיות מאושר כנראה לקראת סוף 2019. לדברי סנ"צ כהן, פרטי הרכב והנהג ינתנו במשטרה גם בתאונת נזק ולא רק בתאונה בה יש נפגעים. בעניין נשיאת צילום רשיון רכב, לסנ"צ כהן  בשורה נוספת. מבחינתו גם צילום של רשיון רכב תקף. עד כה הייתה חובה לשאת ברכב תעודת רשיון מקורית, לא מסמך מצולם. עוד הוסיף סנ"צ כהן כי עבירת שיכרות היא עבירה מסובכת מבחינה חוקית, אולם, נהגים מקצועיים ונהגים חדשים, האכיפה לגביהם היא מ-0. אין שום סלחנות בעניין זה. גרורים הינם רכב לכל דבר ועניין ולכן הם צריכים לעבור רישוי ככל כלי רכב אחר. אוטובוסים שמעלים או מורידים נוסעים, נתקלים בבעיות חמורות של חנייה ונהגים סופגים קנסות בגין החנייה ואפילו שמדובר בעצירה לדקות ספורות בלבד. לדברי סנ"צ כהן השוטרים אינם נוגים לקנוס בגין עניין זה והפתרון הוא בהסדר מול הרשויות המקומיות.