12-10-14
מאת: שמעון סודאי, יו"ר איגוד קציני הבטיחות
אבקש להביא לעיונכם את הפרוטוקול בנוסח המתפרסם באתר ועדת הכלכלה של הכנסת –
יש להזכיר כי הדיון היה סגור ולא כלל את נציגי האיגודים והארגונים .
אבקש לציין כי זה דיון שישי במספר בנושא.
מערכת כבדה של לחצים פוליטית מופעלת על אלו האמורים לקבל את ההחלטות בדרך ישרה,
באחריות ובלא משוא פנים. ניתן להבין את חיבוטי הנפש של מקבלי ההחלטות העומדים כננד
מכבש הלחצים המופעל עליהם כך שהחלטותיהם תהיינה נכונות ולא תגרומנה לכך שדם קרבנות
הקטל בדרכים יישפך לחינם וידבק בהם.
היות ומדובר בדיון ארוך והמלל בו רב ומייגע, אני מבקש לצטט עבורכם כמה אמירות חשובות
מדברי החברים בוועדה אשר ישמשו את האיגוד גם בעתיד לכל מקרה בו ינסו שוב לחבל או
לפגוע במקצוע קצין הבטיחות בתעבורה.
מעיון בדברים, צרם לי מאד שיש עדין חברי כנסת האמורים להחליט על עתידנו והם מכנים
אותנו "קציני רכב "!
חוסר ההבנה של אלו המכנים אותנו בביטוי השגוי יכול להשפיע על כל אחד מאיתנו , אבל
אני שמח שיש
חברי כנסת אחראים שמנעו את ה"מסחרה" בבטיחות.
נמשיך לעמוד על המשמר בכוחות משולבים ולא ניתן לאף אחד לפגוע בנו אני סבור
שהדברים שעלו
מדברים בעד עצמם, כך שאין סיבה שהשר לא יחתום על תקנות אלה .
להלן ציטוטים נבחרים מהדיון לעיונכם :
סדר היום:
תקנות התעבורה (תיקון מס'…), התשע"ג-2013, בדבר חובה להעסיק קצין בטיחות וסמכויותיו:
1. דיון מחדש מאת חה"כ איילת שקד בתקנה 2 תיקון תקנה 580 ובתקנות המתייחסות לאופן
התקשרות עםקצין בטיחות
2. בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ אבישי ברוורמן ודיון מחדש בתקנה 11 בעניין ימי העבודה
בשבוע הנדרשיםלמתן שירותי
בטיחות במפעל ובתקנה 584ב לעניין אישור למתן שירותי בטיחות בהיקף חלקי
היו"ר אבישי ברוורמן:
אנחנו פותחים את הדיון בעניין פרוצדוראלי. מכיוון שהצבענו בפעם שעברה
ואישרנו את בקשתהשל חברת
הכנסת שקד לדיון מחדש, ביקשתי בקשה לדיון מחדש בתקנה 11
בעניין ימי העבודה בשבועהנדרשים למתן שירותי בטיחות במפעל – עניין הבטיחות הוא
בראש מעייני – ובתקנה 584ב
לעניין אישורמתן שירותי בטיחות בהיקף חלקי. אני מצביע על עצם הבקשה
להעלות לדיון. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין
אושר
אני מזכיר לכם שסיימתי את הדיון שעבר בכך שהרושם שלי היה שנושא הבטיחות,
שהיה הנושא המרכזיבתעבורה,
פתאום קיבל איזו זווית שונה. שיווי המשקל הנוכחי לא מביא לבטיחות מספקת.
יש מספיק תאונותקשות. מבחינה לא סטטיסטית מובהקת זה כפול אצל העצמאיים
מאשר אצל השכירים. הייתה ועדה
שמריצחקי היה מעורב. החליטו להחמיר את הנושא לגבי הבטיחות
כך שיהיו יותר אנשים ב"פול טיים". התחילולהיות כל מיני שינויים. אני מוכרח להגיד
שאני מתפלא לפעמים על עוצמת
הלחצים. אני כבר 8 שנים בכנסת.מה שנתקלתי לאחרונה הוא על
גבול הבריונות. יש לי כתפיים רחבות. אני לא על כל דבר הולך למשטרה.
אני לא אתייחס לנושאים האלה. ביקשתי
בישיבה האחרונה ממר שיינין, שקיבל תפקיד לאומי שבו הוא מייצג את
הציבור הכללי – הוא לא תחת שר כזה או אחר, אולי רק בעניין פורמאלי –
שייצג את האינטרס של הציבור. כלכך הרבה
אנשים העלו בפניי שהטבלה, שמספרה בכתובים – –
יובל פרידמן:
אני מבקש לומר שזאת לא המלצה בודדת. המלצה מרכזית נוספת, שהיא
לאחר שנוכחנו שלא בהכרח ישלקצין הבטיחות
כלים לעשות את הבדיקות המכאניות, היא לחייב אחת ל-60 יום
בדיקה במכון רישוי או במוסךמורשה של הכלים האלה, לקבוע את זהות
קצין הבטיחות מראש כך שאי אפשר יהיה כל כך
בקלות להחליףאותו, ולהטיל אחריות אישית לבטיחות על מנכ"ל החברה.
בשולי הדברים צריך להגיד שהמצב שיש היום של 3 מפקחים על 3000
חברות בארץ הוא מצב שבו קשה מאוד לראות איך
עושים פיקוח אפקטיבי על פעילותאותן חברות
בהיבט הבטיחותי.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אם אני מסכם לחברי הכנסת המלומדים – יושבים פה 4. אני מניח שיצטרפו עוד אחרים –
אנחנו זקוקיםלמשרה מלאה ל-35 משאיות ולמשרה מלאה ל-45 אוטובוסים.
מה קורה לרכבים אחרי
אחד מחברי הועדה היותר נבונים שהיה בועדה ראוי לכל הערכה על היושרה לכל אורך הדרך :
חנא סוייד:
אתה יכול להרחיב – לא ממש לפרט – ולהגיד לנו איך הגעתם לזה? לפי איזו תיאוריה? לפי
איזוקונספציה? לפי איזה
כללים קבעם את ההתאמה הזאת בין מספר כלי הרכב למספר
קציני הבטיחות?אני אגיד לך ממה אני חושש. אני הגעתי מהטכניון. פעם יזמו מחקר גדול במכון
הלאומי לחקר הבנייהבטכניון על גודל
אופטימאלי של קבוצת עבודה בבניין. עשו מחקר גדול.
בסוף הגיעו ל-7, שזה גודלהקבוצה האופטימאלי. למה? כי בפז'ו, ששימשה להסיע פועלים,
ישבו 7 פועלים, אי אפשר
היה יותר. אנילא מאשים. אולי תגיד לנו איך
אתם עושים את ההתאמה הזאת.
יובל פרידמן:
התקנות הקיימות מדברות על 80 או 100 כלי רכב כבדים ל-6 ימי עבודה. כשהתקנות מדברות
על כלי רכב,הן מדברות
על כלי הרכב ועל הנגררים. אם יש משאית עם 2 נגררים,
זה אותו דבר כמו 3 כלי רכב.
חנא סוייד:
איך אתה עושה 1 ל-35? למה לא 1 ל-50? אם אתה לוקח את המצב הנוכחי של היום ועושה
קורלציה ביןמספר הרכבים
בחברות השונות למספר העוסקים בבטיחות ברכבים,
האם יש איזו שהיא קורלציה בין 1ל-35? האם כתוצאה מהקביעה הזאת יהיו לנו יותר מידי
קצינים עבור הרכבים הקיימים,
או שיהיה צורךלהכניס על מנת להתאים 1 ל-35?
היו"ר אבישי ברוורמן:
נכון, לפחות שההיצע יעלה לא רק באמצעות מתווכים.
אתי בנדלר:
יש רק בעיה אחת. השר לא מציע את היקף העסקה הזה אלא היקף אחר. התקנות הן
של השר, לכן צריךלשמוע
את עמדת מנכ"ל המשרד.
עוזי יצחקי:
יש עמדה.
היו"ר אבישי ברוורמן:
הכנסת סוברנית.
עוזי יצחקי:
העמדה היא עמדה שבאה לידי ביטוי בנוסח התקנות. אלו התקנות שהגשנו. בכל דבר
אחר תידרש בדיקה, כיאפשר
להגיד 25,50 ו-35. התבססנו בתקנות שהגיש השר על מספר ועדות.
מספר מנכ"לים לפניי בחנו אתזה. הטבלה מייצגת את עמדת משרד התחבורה.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אתה בעל מקצוע.
עוזי יצחקי:
לא, אני לא בעל מקצוע, אני מנהל.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אתה אמנם מנהל, אבל אתה מכיר את הנושאים האלה. כשבאים כל כך הרבה
אנשים ואומר האישהאחראי
מהמשרד שלך, ג'קי לוי, שזאת בדיחה ללכת על המאה ומשהו,
שאנשים בודקים – –
לאה ורון:
זה 240.
היו"ר אבישי ברוורמן:
כששאלתי ברשות לבטיחות את מי שעשה את העבודה, הוא אמר לי ש-35
זה הקו האדום, מעל זה זאתבדיחה.
לקחו מהנדסת תעשייה וניהול שלא תלויה בקבלן קולות,
בשר או במישהו. היא עשתה עבודהמקצועית ואמרה שהיא חותכת את זה ל"פול
טיים" ב-35 וב-45 למען הבטיחות.
האם כנסת ישראל לא צריכהלהתייחס לדברים האלה?
היו"ר אבישי ברוורמן:
אני עובד אישית עם משרד התחבורה, אני חושב, יותר מכל המשרדים מבחינת
הקצאת הזמן. אני מובילהרבה
מאוד רפורמות. מאוד מפריע לי לשמוע שהאיש הבכיר במשרד
התחבורה בנושא הבטיחות מדברעל מצב ש- 120 כלי רכב כבדים פלוס 120
נגררים, שזה המצב היום – קשה
לי להאמין שהוא אומר אתזה מפיו בלבד – הם בתחום אחריותו של אדם אחד בלבד.
דוד צור:
אמרנו שזה לא ריאלי, אמרנו שזה לא הגיוני.
היו"ר אבישי ברוורמן:
זה פשוט מבייש אותי.
